מס רווחים כלואים הוא אחד הנושאים החשובים והמורכבים ביותר לבעלי חברות בישראל. מדובר בכספים שהחברה כבר הרוויחה, שילמה עליהם מס חברות – אך הם “תקועים” בתוך החברה, ללא חלוקה לבעלי המניות.
בשנים האחרונות, ובמיוחד בעקבות שינויי החקיקה של 2024–2025, הנושא הפך לרלוונטי יותר מאי פעם.
במדריך זה תקבלו כל מה שצריך לדעת: מה אומר החוק, איך מחשבים את המס, מה השתנה ב-2025, דוגמאות מספריות, טיפים לתכנון נכון, טבלאות פשוטות, ושאלות נפוצות – כך שתוכלו לקבל החלטות מושכלות ולחסוך כסף אמיתי.
מה הם רווחים כלואים? (הבסיס להבנת המיסוי)
רווחים כלואים הם רווחים שנצברו בחברה בע"מ לאחר תשלום מס חברות, אך לא חולקו כדיבידנד לבעלי המניות.
בפועל, הכסף נמצא בחשבון החברה – אך אינו משמש להשקעה עסקית מהותית, רכישת ציוד, הרחבת פעילות או תשלום שכר.
למה המדינה מתערבת?
למעשה, המדינה לא מתעניינת בכמה כסף יש לך, אלא היא מתעניינת במה אתה עושה איתו. הרציונל של רשות המסים פשוט:
- עידוד השקעה וצמיחה
- למנוע צבירת כספים לצורכי דחיית מס
כאשר רווחים נשארים “כלואים” ללא הצדקה עסקית, המדינה רואה בכך ניצול מבנה החברה לצמצום מס אישי, ולכן מטילה מיסוי ייעודי.
מהו חוק הרווחים הכלואים?
חוק הרווחים הכלואים נועד למנוע מצב שבו בעלי שליטה:
- צוברים רווחים בחברה
- נמנעים ממשיכת דיבידנד
- דוחים תשלום מס אישי (מס דיבידנד)
החוק מאפשר לרשות המסים לכפות מיסוי על רווחים שלא חולקו, גם אם לא נמשכו בפועל.
מטרות החוק
- הגדלת גביית המס
- יצירת שוויון בין שכירים לעצמאיים בעלי חברות
- עידוד שימוש יעיל בכספי החברה
למי החוק מתייחס?
רווחים כלואים קיימים רק במקום שבו יש הפרדה בין העסק לבעלים.
בחברה בע״מ, הכסף שייך לחברה – לא לבעל העסק באופן אישי. לכן אפשר לצבור רווחים בתוך החברה מבלי למשוך אותם, וזה בדיוק מה שיוצר את המושג “רווחים כלואים”.
ומה לגבי סוגי עסקים אחרים?
- עוסק פטור / עוסק מורשה – אין רווחים כלואים.
כל הרווח נחשב כהכנסה אישית וממוסה באותה שנה, גם אם הכסף נשאר בחשבון העסקי. - שותפות – בדרך כלל לא. הרווח מיוחס לשותפים אישית.
- חברה משפחתית / שקופה – לרוב לא, כי הרווחים מיוחסים לבעלים לצורכי מס.
השורה התחתונה
אם אתה בעל חברה בע״מ – הנושא רלוונטי מאוד.
אם לא – בדרך כלל אין דבר כזה “רווחים כלואים”, כי אין אפשרות אמיתית לדחות מס דרך צבירת רווחים.
מה המיסוי על רווחים כלואים?
המיסוי על רווחים כלואים בנוי משני שלבים.
הטבלה הבאה עושה סדר – בלי להסתבך:
| שלב | על מה מדובר | מה קורה בפועל |
|---|---|---|
| שלב 1 – מס חברות | הרווח שהעסק מייצר | החברה משלמת מס חברות על הרווח, עוד לפני שהכסף מגיע לבעל העסק |
| שלב 2 – רווחים כלואים / דיבידנד | הכסף שנשאר בתוך החברה | אם הכסף לא מושקע ולא משמש לפעילות עסקית לאורך זמן – רשות המסים עלולה לראות בו רווח כלוא ולחייב במס נוסף |
איך זה נראה בחיים האמיתיים?
ברוב המקרים, הבעיה לא מתחילה בהחלטה מודעת – אלא בזה שאף אחד לא עצר לשאול למה הכסף נשאר בעסק ומה התוכנית לגביו.
- כל חברה משלמת מס חברות – זה קורה תמיד
- הבעיה מתחילה לא כשהכסף נכנס, אלא כשהוא נשאר
- אם אין סיבה עסקית ברורה למה הוא שם, המדינה עשויה להתייחס אליו כאילו חולק, גם אם בפועל לא משכת אותו
מתי רווח “סתם יושב” ומתי הוא לגיטימי?
זו אחת השאלות הכי חשובות לבעלי עסקים –
והתשובה שלה פשוטה יותר ממה שנדמה.
לא כל כסף שנשאר בעסק הוא בעיה.
הבעיה מתחילה כשאין סיבה טובה שהוא שם.
כשזה לגיטימי
אם אתה משאיר כסף בעסק כי:
- אתה מתכנן להתרחב
- אתה יודע שתגייס עובדים
- יש רכישה, השקעה או מהלך עסקי באופק
- יש לך תוכנית, אפילו בסיסית
מבחינת המדינה – זה כסף שעובד בעסק.
גם אם הוא עדיין לא יצא לפועל, יש לו היגיון.
כשזה מתחיל להיות בעייתי
הבעיה היא לא בכסף – אלא ב־“למה”. אם הכסף:
- פשוט נשאר בחשבון
- אין החלטה לגביו
- אין שימוש ברור
- נשאר שם רק כי “לא נגעתי בו”
רשות המסים עלולה להגיד:
זה כבר לא כסף של העסק, זה רווח כלוא.
כלל אצבע פשוט
אם אתה לא יודע להסביר לעצמך למה הכסף בעסק –
יהיה לך קשה להסביר את זה גם הלאה.
וזה בדיוק המקום שבו כדאי לעצור ולבדוק,
לפני שמישהו אחר יעשה את זה במקומך.
מתי רווח “סתם יושב” ומתי הוא לגיטימי? (בטבלה ברורה)
לא צריך להבין בחוקי מס כדי לדעת אם כסף בעסק לגיטימי או “סתם יושב”, צריך להבין מה התפקיד שלו.
| מצב הכסף בעסק | איך זה נראה בפועל | איך המדינה נוטה לראות את זה |
|---|---|---|
| כסף עם מטרה ברורה | נשמר להתרחבות, גיוס עובדים, רכישת ציוד או מהלך עסקי מתוכנן | כסף שעובד בעסק – לגיטימי |
| כסף עם תוכנית (גם בסיסית) | יש כיוון, מחשבה או החלטה מה עושים איתו בהמשך | לרוב מתקבל כהיגיון עסקי |
| כסף “שיהיה” | הכסף פשוט יושב בחשבון בלי החלטה | מתחיל להדליק נורה אדומה |
| כסף בלי שימוש לאורך זמן | אין השקעה, אין משיכה, אין תיעוד | עלול להיחשב רווח כלוא |
| כסף שנשאר רק כי לא נגעו בו | לא נבדק, לא תוכנן, לא הוחלט לגביו | נתפס כניצול דחיית מס |
טעויות נפוצות שבעלי עסקים עושים (ולא תמיד שמים לב אליהן)
לא מדובר בטעויות מתוך חוסר אחריות, אלא בהחלטות שנשמעות הגיוניות, אבל עלולות להפוך לבעיה עם הזמן. לא פעם אחת שמעתי את המושג האלה:
- “זה כסף שלי, אחליט מתי למשוך” – בחברה בע״מ יש הפרדה בין בעל העסק לבין החברה. ברגע שהכסף נשאר בתוך החברה, הוא נחשב לכסף של העסק, לא פרטי.
המשמעות היא שלא תמיד אפשר להתייחס אליו כאל “שלי ואעשה בו מה שארצה”. - “כשאצטרך, אני אמשוך” – הרבה בעלי עסקים דוחים את ההחלטה מתוך נוחות או חוסר זמן. אבל כשדחייה כזו נמשכת לאורך זמן, בלי סיבה עסקית ברורה, היא עלולה להיחשב כסיכון, ולא כבחירה מודעת.
- “אם אני לא מושך, אני חוסך מס” – זה נשמע הגיוני, אבל לא תמיד נכון.
במקרים מסוימים, דווקא הימנעות ממשיכה יוצרת חשיפה למיסוי לא צפוי בהמשך.
למה הרבה בעלי עסקים מגלים את זה מאוחר מדי?
ברוב המקרים, הבעיה לא מתחילה מטעות גדולה, אלא מזה שאף אחד לא עוצר לרגע לשאול שאלות פשוטות. כמו למשל:
- האם הכסף בעסק באמת עובד עבורי?
- האם הוא משרת מטרה ברורה?
- האם יש כאן אסטרטגיה, או רק הרגל שנוצר עם הזמן?
כל עוד הכול “זורם”, נראה שאין בעיה. העסק מתפקד, הכסף שם, ואין תחושת לחץ מיידית.
אבל בדיוק כאן נוצרת הבעיה:
אין קושי עכשיו, יש סיכון שמצטבר בשקט, לאורך זמן.
וכשזה מתגלה, זה לרוב קורה מאוחר מדי, ובצורה שפחות נעים להתמודד איתה.
רווחים כלואים הם לא רק עניין של מס
וזה אולי החלק הכי חשוב להבין.
רווחים כלואים משפיעים לא רק על כמה מס משלמים,
אלא על איך נראים החיים הכלכליים של בעל העסק לאורך זמן.
- תכנון עתיד – כשכסף נשאר “על אוטומט” בתוך העסק, קשה באמת לתכנן קדימה.
אין החלטה ברורה מה הכסף אמור לשרת: צמיחה, שינוי כיוון, או בכלל שלב חדש בחיים.
בלי תכנון, גם כסף טוב עלול להתבזבז או להיתקע. - ביטחון כלכלי – הרבה בעלי עסקים מרגישים שיש כסף, אבל לא ביטחון. הוא נמצא בעסק, אבל לא בהכרח זמין כשצריך אותו באמת.ניהול נכון של הרווחים יוצר תחושת יציבות ושקט, ולא רק מספר יפה בדו"ח.
- פנסיה – עבור בעלי עסקים, הפנסיה לא “דואגת לעצמה”.
אם הכסף נשאר בעסק בלי מחשבה לטווח ארוך, הוא לא בהכרח בונה עתיד כלכלי.
דווקא החלטות נכונות היום משפיעות ישירות על רמת החיים מחר. - איזון בין עסק לחיים – כשכל הכסף נשאר בעסק, קל להרגיש שהעסק מנהל אותך ולא אתה אותו.
איזון נכון מאפשר ליהנות מהעבודה הקשה,
ולא רק לעבוד בשביל העסק בלי סוף.
השורה התחתונה
הרבה בעלי עסקים עובדים קשה מאוד, אבל בלי תכנון, הכסף שהם מייצרים לא באמת עובד בשבילם.
וכאן בדיוק מתחיל השינוי.
אז מה כן כדאי לעשות? (4 טיפים פרקטיים לבעלי עסקים)
לא צריך להיכנס למספרים או להסתבך.
הכול מתחיל מהיגיון פשוט וקצת תשומת לב.
- לעצור פעם בשנה ולהסתכל על התמונה – לא רק על כמה הרווחת, אלא על מה הכסף עושה בפועל בעסק.
- לשאול למה הכסף נשאר – האם יש לו מטרה? תוכנית? כיוון? או שהוא פשוט שם כי לא נגעת בו.
- לקבל החלטה מודעת – להשקיע, לחלק, או לשנות את אופן ההתנהלות, העיקר שזו תהיה בחירה, ולא הרגל.
- לא להשאיר את זה על אוטומט – אוטומט אולי מרגיש נוח, אבל לאורך זמן הוא עלול לעלות ביוקר.
אז מה עושים?
לפעמים שינוי קטן בזמן,
הסתכלות נכונה אחת,
או שיחה אחת שעושה סדר –
חוסכים כאב ראש גדול בהמשך.
וזה בדיוק המקום שבו כדאי לבדוק את הדברים לפני שהם הופכים לבעיה.
אז איפה נכון להשקיע את הרווחים? בדיבידנד או בתוך העסק?
אחרי שמבינים שיש רווחים בעסק, מגיעה השאלה האמיתית:
מה נכון לעשות איתם עכשיו?
להשאיר בעסק?
לחלק כדיבידנד?
להשקיע מחדש?
או אולי לשלב בין האפשרויות?
אין כאן תשובה אחת נכונה לכולם.
הבחירה תלויה במצב העסק, בצרכים האישיים, בתכנון העתידי ובאופן שבו הכסף אמור לשרת אותך – לא רק השנה, אלא גם בהמשך הדרך.
כאן בדיוק נכנסת המומחיות של ורד וייסלר גנץ – חברה לביטוח, פנסיה ופיננסים.
המשרד מתמחה בליווי בעלי עסקים בהחלטות כמו:
- איפה ניתן להשקיע את הכספים
- האם עדיף להשאיר ולהשקיע בתוך החברה
- ואיך לנתב את הכסף כך שהוא יעבוד בצורה חכמה, יעילה ומותאמת אישית
לא מתוך נוסחה קבועה, אלא מתוך הסתכלות רחבה על העסק, הכסף והחיים עצמם.
רוצה לדעת מה נכון לעשות עם הרווחים בעסק שלך? השאר/י פרטים ונדבר.
שאלות ותשובות נפוצות על מס רווחים כלואים
בקטע זה ריכזנו שאלות שבעלי עסקים שואלים את עצמם – גם אם הם לא תמיד אומרים את זה בקול.
האם מס כלוא מתייחס רק לחברה בע"מ?
כן. מס רווחים כלואים מתייחס בעיקר לחברות בע״מ, ולא לכל סוגי העסקים.
האם זה רלוונטי גם לעסק קטן?
כן. היום זה כבר לא “רק של הגדולים”.
אם לא פנו אליי – סימן שהכול בסדר?
לא בהכרח. לפעמים הפנייה מגיעה בדיעבד.
האם כל כסף שלא משכתי הוא בעיה?
לא. רק כסף שאין לו היגיון עסקי ברור.
אפשר לטפל בזה בלי דרמה?
בהחלט. כשעושים את זה בזמן.
למה ליווי פיננסי אישי עושה כאן את ההבדל?
רווחים כלואים הם לא רק עניין של חוק או מס.
זו החלטה שמשפיעה על איך העסק מתנהל, איך הכסף עובד – ואיך נראים החיים מחוץ לעסק.
כדי להתמודד עם זה נכון, לא מספיק לדעת מה מותר או אסור.
צריך מישהו שמסתכל על התמונה הרחבה:
- איך הכסף בעסק מתנהג לאורך זמן
- מה נכון להשאיר, ומה נכון להזיז
- ואיך כל החלטה כזו משפיעה על הביטחון הכלכלי שלך היום ובעתיד
כאן נכנס הערך של ורד וייסלר גנץ – חברה לביטוח, פנסיה ופיננסים
מגה סוכנות שמעניקה ליווי אישי ומקצועי, ורואה כל בעל עסק כבן אדם עם מטרות, לא רק כנתון פיננסי.
אז רגע לפני שממשיכים כרגיל
אם תוך כדי הקריאה עלתה אצלך אחת מהמחשבות האלה:
- “זה נשמע מוכר”
- “יש מצב שאני מפסיד כסף בלי לדעת”
- “כדאי לי לבדוק את זה”
זה לא במקרה.
לפעמים:
- שיחה אחת עושה סדר
- בדיקה קצרה חוסכת טעויות
- והסתכלות נכונה מונעת הפתעות בהמשך
👉 השאר/י פרטים וורד תסתכל על התמונה המלאה מזווית מקצועית, רגועה וברורה!
כדי שהכסף בעסק יעבוד בשבילך, ולא ייתקע בלי סיבה.
האמור בכתבה זו נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, משפטי או פיננסי אישי. כל החלטה יש לבחון בהתאם לנסיבות האישיות ובאמצעות גורם מקצועי מוסמך.
